שיפור מהירות אתר

זמני טעינה מתייחסים למשך הזמן שלוקח לעמוד אינטרנט להיטען במלואו ולתפקד בצורה מלאה על גבי הדפדפן של המשתמש. במסגרת תחזוקת אתר שוטפת, שיפור זמני טעינה של האתר הוא חלק בלתי נפרד - כי אתרים איטיים גורמים לנטישת משתמשים, פוגעים בחוויית הגלישה ומורידים את הדירוג בגוגל.

השפעה על חוויית המשתמש (UX): משתמשים מצפים לאתרים שיטענו תוך פחות משניה. כשמעל 3 שניות זה נחשב זמן טעינה איטית מאוד ושיעור הנטישה עולה באופן דרמטי.

חשיבות ל-SEO ו GEO: מנועי חיפוש, ובעיקר גוגל, מעניקים דירוג גבוה יותר לאתרים מהירים בזכות החוויה שהם מעניקים לגולשים.
השפעה על המרות: כל שנייה נוספת בזמן הטעינה עשויה להוריד את שיעור ההמרות בעשרות אחוזים וכך גם את המיקום בגוגל.

בדיקת מהירות אתר: איך לדעת מה זמן הטעינה של האתר?

כדי לבדוק את ביצועי האתר שלכם, השתמשו בכלים הבאים לבדיקת מהירות אתר:

1. Google PageSpeed Insights
כלי חינמי שמציע דוח מקיף על ביצועי האתר, עם דירוגים על בסיס ציוני מהירות והמלצות לשיפור.

2. לייטהאוס (Lighthouse)
תוסף מובנה בדפדפן כרום שמספק תובנות על ביצועי האתר כולל זמני טעינה, FCP, ועוד.
כדי להוריד אותו כנסו ל- Chrome Web Store באפליקציות של גוגל (איפה שנמצאות "אפליקציות" כמו גוגל מפות, ג'ימייל, גוגל קלנדר ועוד).

3. GTmetrix
מציע דוחות מפורטים על ביצועי האתר, כולל המלצות מדויקות ותובנות על מה שמאט את הטעינה.
גרסה חינמית: מספקת נתונים בסיסיים.
גרסת פרימיום: החל מ-$10 לחודש עם תובנות מתקדמות.

מה הפרמטרים המשפיעים על מהירות האתר?

אתר איטי הוא כמו חנות עם תור ארוך בכניסה - רבים יסתובבו וילכו, ובכך תאבדו לקוחות פוטנציאליים וגם את הדירוג שלך בגוגל. כדי להבין מה מצב האתר, צריך להכיר את הפרמטרים שגוגל בודקת.

פרמטרים שקשורים לליבה (מדדים מרכזיים שנותנים תמונת מצב על "בריאותו" של האתר)

• Largest Contentful Paint (LCP): "הרגע שבו האתר נראה כאילו הוא נטען". זהו הזמן שלוקח לאלמנט הגדול ביותר בדף (כמו תמונה גדולה או כותרת) להופיע. ככל שהמספר הזה נמוך יותר, כך הגולש מרגיש שהאתר מוכן יותר לפעולה.
• First Input Delay (FID): זהו "מדד התגובה". הוא מודד כמה זמן לוקח לאתר להגיב ללחיצה הראשונה של הגולש על כפתור או על קישור. ככל שהתגובה מהירה יותר, כך החוויה חלקה יותר.
• Cumulative Layout Shift (CLS): מודד את היציבות הוויזואלית של הדף. ציון נמוך מעיד שהאלמנטים נשארים במקומם ומונעים תסכול מהגולשים.

מעבר למדדי הליבה - מדדים להבנה מעמיקה יותר:

• First Contentful Paint (FCP): "הצבע הראשון" שמופיע על המסך. זה יכול להיות לוגו או חלק מטקסט.
• Time to Interactive (TTI): כמה זמן לוקח עד שהאתר מוכן לפעולה וניתן ללחוץ על הכל.
• Total Blocking Time (TBT): הזמן שבו האתר "תקוע" ולא יכול להגיב לפעולות המשתמש. מדד זה נותן הסבר טוב למה ציון ה-FID שלך עלול להיות גבוה.

מה משפיע על זמני טעינה?

⛔ תמונות כבדות - תמונות לא דחוסות או בפורמטים מיושנים
⛔ קבצים גדולים - קבצי CSS ו-JavaScript שאינם דחוסים
⛔ היעדר אחסון איכותי - שרתים איטיים או לא ממוקמים גיאוגרפית קרוב לקהל היעד
⛔ עומס בקשות HTTP - מספר גבוה של אלמנטים שנטענים בעמוד
⛔ Caching לא מנוצל - היעדר מנגנוני מטמון לשמירה מקומית של נתונים

פתרונות לאתר איטי: איך לשפר זמני טעינה באופן פרקטי

1. אופטימיזציה של תמונות

תמונות גדולות ולא מכווצות הן אחד הגורמים המרכזיים לזמני טעינה איטיים. הקטינו את גודל התמונות באמצעות כלים כמו TinyPNG או ImageOptim, ושמרו בפורמטים יעילים כמו WebP.

טיפ נוסף: השתמשו בתמונות ברזולוציה המתאימה לצרכים שלכם. אין טעם לטעון תמונה בגודל 5000x5000 פיקסלים כשהיא מופיעה בגודל 500x500 פיקסלים על המסך.

2. טעינת JavaScript ו-CSS בצורה יעילה

סקריפטים לא מותאמים עלולים להאט משמעותית את זמני הטעינה.
טעינת JavaScript באופן אסינכרוני: השתמשו בתג async או defer כדי לוודא שסקריפטים לא יעכבו את הטעינה הראשונית של הדף.

מיזוג ודחיסת קבצים: שלבו קבצי CSS ו-JavaScript לקבצים גדולים יותר, ודחסו אותם בעזרת כלים כמו UglifyJS או CSSNano.

3. שימוש ב-CDN (רשת אספקת תוכן)

רשתות CDN כמו Cloudflare מפזרות את התוכן שלכם על שרתים ברחבי העולם, כך שהמשתמש יקבל את התוכן מהשרת הקרוב ביותר אליו.
מה היתרון? לא רק שמקטינים את זמן הטעינה, אלא גם מפחיתים עומס מהשרת המרכזי שלכם.

4. מזעור בקשות HTTP

אתרים מודרניים כוללים עשרות ולעיתים מאות בקשות HTTP. הפחתת מספר הבקשות על ידי שילוב קבצים או טעינת משאבים רק בעת הצורך (lazy loading) יכולה לשפר את מהירות הטעינה באופן משמעותי.

5. אחסון מטמון (Caching)

השתמשו ב-Caching כדי לשמור גרסאות סטטיות של האתר בזיכרון של הדפדפן.
Caching הוא תהליך שמאחסן זמנית נתוני אתר (כמו תמונות או קבצים) בזיכרון כדי לטעון את האתר מהר יותר בביקורים חוזרים. זה משפר את זמני הטעינה, מפחית עומס על השרת ומשפר את חוויית המשתמש - כך שמשתמשים חוזרים יוכלו לטעון את הדף מהר יותר.

כלים מומלצים לאחסון מטמון (קאש):
לוורדפרס (WordPress)
WP Super Cache 
W3 Total Cache

לאתרים מורכבים או Costume 
Redis 
Memcached 

בשורה התחתונה, שיפור זמני הטעינה של האתר קריטי ל-SEO והכרחי לציפיות של דור שחי בעולם של כאן ועכשיו. לגולשים אין סבלנות לחכות - אם האתר לא נטען מיד, הם יעברו למתחרים בלי לחשוב פעמיים, במיוחד כשיש היצע עצום של אתרים ושירותים.